יחידות לימוד לכיתה ו

ספר יהושע

ספר שופטים

השופטים הראשונים

שופטים ג

מבט מלמעלה

בפרק נעסוק בשלושת השופטים הראשונים המדגימים את התבנית החוזרת בתקופת השופטים. עתניאל בן קנז יצא למלחמה נגד כושן רשעתיים מלך ארם נהריים ובעקבות ניצחונו שקטה הארץ ארבעים שנה. לאחר מכן חזר על עצמו החטא והפעם האויב היה עגלון מלך מואב. אהוד בן גרא משבט בנימין נשלח אל המלך ובידיו מנחה. שם בתחבולות הוא הורג את עגלון, ובעזרת שבט אפרים מנצח את המואבים והארץ שקטה. ושוב הציקו הפלשתים לישראל. השופט השלישי, שמגר בן ענת, היכה בהם והושיע את ישראל.

תצוגת כיתה הורדת היחידה הדפסת יחידה

מידע כללי

ספר
יחידת הפרקים פרק ג
קבוצת גיל כיתה ו
נושאים מרכזיים ביחידה
מספר שיעורים מומלץ 3
שתפו

על פי תכנון הלימודים השנתי יחידה זו אמורה להילמד בחודש ינואר

שיעורים

מדרשים

ניבים וביטויים

תרבות ואומנות

סיפורו של מקום

ריאליה מקראית

סרטונים

דבר סתר

האם אתם סקרנים לדעת מה "דבר הסתר" שאמר אהוד בן גרא למלך מואב? לא רק...

מדרשים דבר סתר

"וְהוּא שָׁב מִן הַפְּסִילִים אֲשֶׁר אֶת הַגִּלְגָּל וַיֹּאמֶר דְּבַר סֵתֶר לִי אֵלֶיךָ הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר הָס וַיֵּצְאוּ מֵעָלָיו כָּל הָעֹמְדִים עָלָיו." (פסוק יט)

מהי חרב פיפיות?

מה כתיב ויעש לו אהוד חרב ולה שני פיות (שופטים ג, טז)? שהיה עוסק בתורה...

מדרשים מהי חרב פיפיות?

"וַיַּעַשׂ לוֹ אֵהוּד חֶרֶב וְלָהּ שְׁנֵי פֵיוֹת גֹּמֶד אָרְכָּהּ וַיַּחְגֹּר אוֹתָהּ מִתַּחַת לְמַדָּיו עַל יֶרֶךְ יְמִינוֹ." (פסוק טז)

וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה

הביטוי "ותשקוט הארץ…" מופיע בספר שופטים פעמים רבות. זהו תיאור של תקופת רגיעה שאחרי מלחמה....

ניבים וביטויים וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה

"וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיָּמָת עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז." (פסוק יא)

הביטוי "ותשקוט הארץ…" מופיע בספר שופטים פעמים רבות. זהו תיאור של תקופת רגיעה שאחרי מלחמה.
האזינו לשני השירים:

"על מגש הכסף", שכתב המשורר, המחזאי והפובליציסט נתן אלתרמן בדצמבר 1947. השיר נכתב 3 שבועות לאחר החלטת ארגון האומות המאוחדות (האו"ם) בכ"ט בנובמבר על סיום המנדט הבריטי ועל הקמת שתי מדינות בארץ ישראל: מדינה יהודית לצד מדינה ערבית. בעקבות החלטה זו פרצה מלחמת העצמאות.
השיר השני הוא "תמיד אוקטובר", שכתב המשורר נתן יונתן לאחר שבנו נפל במלחמת יום הכיפורים (1973).

למילות השירים

מגש הכסף
מילים: נתן אלתרמן

וְהָאָרֶץ תִּשְקֹט , עֵין שָׁמַיִם אוֹדֶמֶת
תְּעַמְעֵם לְאִטָּהּ
עַל גְּבוּלוֹת עֲשֵׁנִים.
וְאֻמָּה תַּעֲמֹד – קְרוּעַת לֵב אַךְ נוֹשֶׁמֶת…-
לְקַבֵּל אֶת הַנֵּס
הָאֶחָד אֵין שֵׁנִי…
הִיא לַטֶקֶס תִּכּוֹן . הִיא תָּקוּם לְמוּל סַהַר
וְעָמְדָה, טֶרֶם-יוֹם, עוֹטָה חַג וְאֵימָה.
— אָז מִנֶּגֶד יֵצְאוּ
נַעֲרָה וָנַעַר
וְאַט אַט יִצְעֲדוּ הֵם אֶל מוּל הָאֻמָּה.
לוֹבְשֵׁי חֹל וַחֲגוֹר, וְכִבְדֵי נַעֲלַיִם
בַּנָּתִיב יַעֲלוּ הֵם
הָלוֹך וְהַחֲרֵשׁ.
לֹא הֶחֱלִיפוּ בִּגְדָם, לֹא מָחוּ עוֹד בַּמַּיִם
אֶת עִקְּבוֹת יוֹם-הַפֶּרֶךְ וְלֵיל קַו-הָאֵשׁ.
עֲיֵפִים עַד בְּלִי קֵץ, נְזִירִים מִמַּרְגוֹע,
וְנוֹטְפִים טַלְלֵי נְעוּרִים עִבְרִיִּים – –
דֹּם הַשְׁנַיִם יִגְּשׁוּ
וְעָמְדוּ לִבְלִי-נוֹעַ.
וְאֵין אוֹת אִם חַיִּים הֵם אוֹ אִם יְרוּיִים.
אָז תִּשְׁאַל הָאֻמָּה, שְׁטוּפַת דֶּמַע וָקֶסֶם,
וְאָמְרָה: מִי אַתֶּם? וְהַשְּׁנַיִם שׁוֹקְטִים,
יַעֲנוּ לָהּ: אֲנַחְנוּ מַגַּשׁ הַכֶּסֶף
שֶׁעָלָיו לָך נִתְּנָה מְדִינַת הַיְהוּדִים.
כָּךְ יֹאמְרוּ וְנָפְלוּ לְרַגְלָה עוֹטְפֵי צֵל,
וְהַשְּׁאָר יְסֻפַּר בְּתוֹלְדוֹת יִשְׂרָאֵל…

תמיד אוקטובר
מילים: נתן יונתן

"תָּמִיד אוֹקְטוֹבֶּר,
שְׁתִיקַת קוֹצִים וַאֲנָשִׁים
וְאֵימַת הַלַּיְלָה הַשִּׁשִׁי
כְּשֶׁהִשְׁתַּתֵּק הַשָּׁעוֹן וְחָשְׁכוּ הָרוֹאוֹת
וְהַלֵּב חָדַל וְהַטַּל אָכַל אֶת הַבַּרְזֶל
וְהַבַּרְזֶל אָכַל אֶת הַדָּם
וְהָאַלְחוּט חָתַם מִלִּים אַחֲרוֹנוֹת בְּקוֹל צָרוּד
פּוֹתֵחַ בְּאֵשׁ
וְאַחֲרֵי הָאֵשׁ רַעַשׁ וְאַחֲרֵי הָרַעַשׁ קוֹל דְּמָמָה דַּקָּה וְחוֹל
וּמֵאָז מְחַכִּים בַּחֲגוֹר מָלֵא בְּחַלּוֹן-קַיִץ אַחֵר
וְאוֹקְטוֹבֶּר שֶׁשּׁוֹכֵחַ אוֹתָם אַחֲרֵי הַקָּצִיר
וְאוֹקְטוֹבֶּר שֶׁזּוֹכֵר".

כיצד בא לידי ביטוי בשני השירים רעיון ה"שֶׁקֶט"?
מדוע, לדעתכם, בשני השירים מדברים על שקט?
על אילו סוגים אפשריים של שקט מדברים בשירים?

קרדיטים: יהורם גאון – מגש הכסף / מוזיקה ישראלית, 2011, גיא בוקאטי – תמיד אוקטובר / מוזיקה ישראלית, 2011

איטר יד ימינו

"איטר יד ימין" הוא כינוי לאדם שהיד החזקה שלו היא יד שמאל. אנשים שכותבים ביד...

ניבים וביטויים איטר יד ימינו

"וַיִּזְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה' וַיָּקֶם ה' לָהֶם מוֹשִׁיעַ אֶת אֵהוּד בֶּן גֵּרָא בֶּן הַיְמִינִי אִישׁ אִטֵּר יַד יְמִינוֹ, וַיִּשְׁלְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּיָדוֹ מִנְחָה לְעֶגְלוֹן מֶלֶךְ מוֹאָב." (פסוק טו)

5 דברים שלא ידעתם על "איטר יד ימינו"

"איטר יד ימין" הוא כינוי לאדם שהיד החזקה שלו היא יד שמאל. אנשים שכותבים ביד שמאל, גוזרים ביד שמאל, מנגנים ביד שמאל וכדומה.
10%-15% מהאוכלוסייה הם שמאליים, ויש יותר גברים שמאליים מנשים שמאליות.
הסיכוי להיות שמאלי קשור לגנטיקה. אם שני ההורים שמאליים יש סיכוי של כמעט 50% שהילדים יהיו שמאליים. אם שני ההורים ימניים, הסיכוי הוא 5%.
בעבר מי שהיה שמאלי נחשב חריג. ביפן העתיקה מותר היה לגבר להתגרש מאישתו אם גילה שהיא שמאלית! ועד לפני כמה שנים היו מנסים להרגיל ילדים שמאליים להשתמש דווקא ביד ימין. היום, כמובן, זה לא נחשב דבר חריג או בעייתי. יש אפילו אביזרים מיוחדים (מספריים, גיטרות, אביזרי מחשב, כיסאות) המותאמים לשמאליים, אתרים למידע ועוד.
אתם שמאליים? אתם בחברה טובה! לאונרדו דה וינצ'י, מיכאלאנג'לו, מוצארט, ביל גייטס, ג'ימי הנדריקס, ביבי נתניהו, יונית לוי, זוהר ארגוב וליידי גאגא, כולם שמאליים!

כיצד השתמש אהוד בן גרא בעובדת היותו שמאלי כתכסיס מלחמה?
בדקו בכיתה – מי שמאלי ומי ימני? איך זה להיות שמאלי? ואיך זה להיות ימני?
מה דעתכם, האם מה שנאמר בסרטון נכון?

אהוד בן גרא

אהוד בן גרא תקף את עגלון מלך מואב מתקפה חשאית ומפתיעה. בעליית הגג, בחדרו...

תרבות ואומנות אהוד בן גרא

"וַיִּשְׁלַח אֵהוּד אֶת יַד שְׂמֹאלוֹ וַיִּקַּח אֶת הַחֶרֶב מֵעַל יֶרֶךְ יְמִינוֹ וַיִּתְקָעֶהָ בְּבִטְנוֹ. וַיָּבֹא גַם הַנִּצָּב אַחַר הַלַּהַב וַיִּסְגֹּר הַחֵלֶב בְּעַד הַלַּהַב כִּי לֹא שָׁלַף הַחֶרֶב מִבִּטְנוֹ, וַיֵּצֵא הַפַּרְשְׁדֹנָה." (פסוקים כא-כב)

איור משנת 1360, מתוך ויקישיתוף

תחריט, סיפורי התנ"ך, ספר שופטים, פרק ג', עגלון נרצח על ידי אהוד, 1908, מתוך ויקישיתוף

אהוד בן גרא תקף את עגלון מלך מואב מתקפה חשאית ומפתיעה. בעליית הגג, בחדרו של המלך, כאשר היו לבדם, אהוד בן גרא שלף לפתע בידו השמאלית את חרב הפיפיות שלו שהייתה מוחבאת על ירך ימין, ותקע אותה בבטנו של מלך מואב. מפתיע, ללא ספק!

הביטו בשתי היצירות – האחת, איור משנת 1360 והשנייה, תחריט משנת 1908.

כיצד מוצגת הדמות של אהוד בן גרא בכל אחת מהיצירות? כיצד מוצגת דמותו של מלך מואב?
הביטו ביחסי הגודל בין שניהם, בתנועות הגוף ובהבעות הפנים – כיצד אלה מבטאים את הרגע הדרמטי ואת ההפתעה?
מהן נקודות הדמיון ומהן נקודות השוני בין שתי היצירות?

עתניאל בן קנז

ג'יימס טיסו היה צייר צרפתי בן המאה ה-19, שחי רוב חייו באנגליה. בראשית דרכו צייר...

תרבות ואומנות עתניאל בן קנז

"וַיִּזְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה' וַיָּקֶם ה' מוֹשִׁיעַ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיּוֹשִׁיעֵם אֵת עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז אֲחִי כָלֵב הַקָּטֹן מִמֶּנּוּ. וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ ה' וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל וַיֵּצֵא לַמִּלְחָמָה וַיִּתֵּן ה' בְּיָדוֹ אֶת כּוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם מֶלֶךְ אֲרָם וַתָּעָז יָדוֹ עַל כּוּשַׁן רִשְׁעָתָיִם." (פסוקים ט-י)

ג'יימס טיסו, עתניאל בן קנז, איור מהמאה ה-19. מאוסף המוזיאון היהודי, ניו-יורק.

ג'יימס טיסו היה צייר צרפתי בן המאה ה-19, שחי רוב חייו באנגליה. בראשית דרכו צייר בעיקר דיוקנאות של נשים וסגנונו האומנותי הושפע מתרבות יפן, אך בעשרים השנים האחרונות לחייו, בעקבות חוויה דתית שחווה, הוא הקדיש את חייו לציור נושאים מהתנ"ך (בנצרות – הברית הישנה) ומהברית החדשה.

עתניאל בן קנז היה השופט המושיע הראשון על ישראל. לא הרבה מסופר עליו, ובכל זאת – מה מספר עליו הפסוק?
כיצד יצירתו של טיסו משקפת את המסופר על עתניאל בן קנז בפסוק?

מפת האירוע

בני ישראל חטאו. אלוהים, בתור עונש, שִׁעבד אותם בידי עגלון מלך מואב, וזה השתלט לפי...

סיפורו של מקום מפת האירוע

"...וַיְחַזֵּק ה' אֶת עֶגְלוֹן מֶלֶךְ מוֹאָב עַל יִשְׂרָאֵל עַל כִּי עָשׂוּ אֶת הָרַע בְּעֵינֵי ה'." (פסוק יב)

כרטוגרפיה: ד"ר אורנה צפריר-ראובן.

להמשך קריאה

בני ישראל חטאו. אלוהים, בתור עונש, שִׁעבד אותם בידי עגלון מלך מואב, וזה השתלט לפי פסוק יג על "עיר התמרים" – המזוהה כעיר יריחו.

מִצאו במפה את מואב.
מִצאו במואב את מיקומו של אחד מהעמים שמלך מואב לקח לו כשותפים.
מִצאו במפה את "עיר התמרים" (יריחו).
בשטחו של איזה שבט נמצאת יריחו?
מאיזה שבט היה אהוד בן גרא (לפי הפסוקים)? מה אפשר ללמוד מכך על רעיון המושיעים (שופטים)?

מַעְבְּרוֹת הירדן

מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן – הכוונה למקומות שבהם המים בנהר הירדן רדודים והזרם חלש, ולכן אפשר לחצות...

סיפורו של מקום מַעְבְּרוֹת הירדן

"וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רִדְפוּ אַחֲרַי כִּי נָתַן ה' אֶת אֹיְבֵיכֶם אֶת מוֹאָב בְּיֶדְכֶם, וַיֵּרְדוּ אַחֲרָיו וַיִּלְכְּדוּ אֶת מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן לְמוֹאָב וְלֹא נָתְנוּ אִישׁ לַעֲבֹר." (פסוק כח)

ירושלים כפי שהופיעה במפת מדבא, מתוך ויקישיתוף

חציית הירדן במעבר דמיא, 1917. מאוסף: NZETC, מתוך ויקישיתוף

מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן – הכוונה למקומות שבהם המים בנהר הירדן רדודים והזרם חלש, ולכן אפשר לחצות את הנהר רגלית. "מעברות" – מהמילה "לעבור".

להמשך קריאה

בספר יהושע, לדוגמה, מסופר שאנשי יריחו רדפו עד למעברות הירדן אחרי המרגלים ששלח יהושע לְרַגֵּל בארץ כנען. למעשה, עד למאה ה-19 לא היו גשרים מעל נהר הירדן.

התבוננו ב"מפת מידבא", מפת פסיפס מהמאה השישית או השביעית (לפני בערך 1,300 שנה) שנמצאה בעיר מידבא שבירדן ומתארת את החיים בארץ ישראל. לפי מפת מידבא, כיצד היו עוברים בין שני צידי הירדן באותה התקופה?
התבוננו בתמונות משנת 1918. ממה בנו את הגשרים הראשונים בין שתי גדות הירדן?
נחזור לפסוק – מדוע היה זה מקום אסטרטגי לסיום הקרב?

חרב פִּיפִיּוֹת

לשופט אהוד בן גרא היו תכסיסי מלחמה רבים. הוא הגיע לארמון המלך עם מִנְחָה (מתנה)...

ריאליה מקראית חרב פִּיפִיּוֹת

חרב פפיות. באדיבות רשות העתיקות

חרב מגל. באדיבות רשות העתיקות. צילום: קלרה עמית

לשופט אהוד בן גרא היו תכסיסי מלחמה רבים. הוא הגיע לארמון המלך עם מִנְחָה (מתנה) למלך, ואז חָדַר לחדרו הפרטי של המלך בתירוץ שהוא רוצה לגלות למלך סוד.

להמשך קריאה

עוד בתכסיסי המלחמה שלו – חרב מיוחדת שאף אחד לא ציפה לה. החרב המקובלת באותה התקופה הייתה חרב "מַגָּל", שיש לה ראש מעוגל, ואילו אהוד בן גרא השתמש בחרב מיוחדת ו"מודרנית" לאותה התקופה. מה היה מיוחד בה? מדובר בחרב קטנה שבשני הצדדים שלה יש להבים חדים.

זהו מבין שתי התמונות – איזו היא חרב פֵיוֹת (פִּיפִיּוֹת) ואיזו היא חרב מגל?
מהם היתרונות של השימוש בחרב פיות?
לפי הפסוק, אהוד בן גרא, שהיה שמאלי, החביא את החרב שלו על ירך ימין. מדוע? מה מפתיע בכך? כיצד ההפתעה יכולה להפוך ליתרון בהתקפה על המלך?

אֲשֵׁרָה

אֲשֵׁרָה הוא שם של אֵלָה שהייתה מרכזית בכנען. היא נחשבה לאלת האדמה והפִּריון –...

ריאליה מקראית אֲשֵׁרָה

"וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הָרַע בְּעֵינֵי ה' וַיִּשְׁכְּחוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיהֶם וַיַּעַבְדוּ אֶת הַבְּעָלִים וְאֶת הָאֲשֵׁרוֹת." (פסוק ז)

צלמיות נשים שנמצאו באזור יהודה (אולי האשרה), חרס, המאה ה-8 עד המאה ה-6 לפנה"ס. צילום: © מוזיאון ישראל, ירושלים, בהשאלה מאוסף משפחת רייפנברג, ירושלים

אֲשֵׁרָה הוא שם של אֵלָה שהייתה מרכזית בכנען. היא נחשבה לאלת האדמה והפִּריון – "אימא אדמה". בכתבים כנעניים האשרה מתוארת כאשתו של אֵל שֶׁכונה "אֵל".

להמשך קריאה

גם בתנ"ך מוזכרת האשרה פעמים רבות כדמות אֵלָה האסורה לישראל. פעמים רבות מסופר בתנ"ך שבני ישראל, שהיו שכנים של עמי כנען, התפתו לעבודת האלילים. ופעמים רבות מסופר על נביאים (למשל אליהו) שנלחמו בעבודת הבעל והאשרה. פסלי האֵלָה אשרה היו, כפי הנראה, עשויים עץ, כדי לסמל את פריון האדמה, ולכן לא נשתמרו (העץ הוא חומר מִתְכַּלֶה).

התבוננו בפסל אלת הפריון שלפניכם.

לפי הדת היהודית – מדוע חל איסור על עבודת אלילים? (רמז – קִראו את עשרת הדיברות בשמות פרק כ)
אילו איברים מודגשים בפסל? מדוע לדעתכם?התבוננו בפסל אלת הפריון שלפניכם.